에스겔 3장 Aleppo Codex
Aleppo Codex · 고대 히브리어 · 에스겔 (Ezekiel) · 27절 · 대역: King James Version
| 절 | Aleppo Codex | King James Version |
|---|---|---|
| 1 | ויאמר אלי—בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל | Moreover he said unto me, Son of man, eat that thou findest; eat this roll, and go speak unto the house of Israel. |
| 2 | ואפתח את פי ויאכילני את המגלה הזאת | So I opened my mouth, and he caused me to eat that roll. |
| 3 | ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק | And he said unto me, Son of man, cause thy belly to eat, and fill thy bowels with this roll that I give thee. Then did I eat it; and it was in my mouth as honey for sweetness. |
| 4 | ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם | And he said unto me, Son of man, go, get thee unto the house of Israel, and speak with my words unto them. |
| 5 | כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון—אתה שלוח אל בית ישראל | For thou art not sent to a people of a strange speech and of an hard language, but to the house of Israel; |
| 6 | לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך | Not to many people of a strange speech and of an hard language, whose words thou canst not understand. Surely, had I sent thee to them, they would have hearkened unto thee. |
| 7 | ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך—כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה | But the house of Israel will not hearken unto thee; for they will not hearken unto me: for all the house of Israel are impudent and hardhearted. |
| 8 | הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם | Behold, I have made thy face strong against their faces, and thy forehead strong against their foreheads. |
| 9 | כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה | As an adamant harder than flint have I made thy forehead: fear them not, neither be dismayed at their looks, though they be a rebellious house. |
| 10 | ויאמר אלי בן אדם—את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע | Moreover he said unto me, Son of man, all my words that I shall speak unto thee receive in thine heart, and hear with thine ears. |
| 11 | ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו | And go, get thee to them of the captivity, unto the children of thy people, and speak unto them, and tell them, Thus saith the Lord God; whether they will hear, or whether they will forbear. |
| 12 | ותשאני רוח—ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו | Then the spirit took me up, and I heard behind me a voice of a great rushing, saying, Blessed be the glory of the Lord from his place. |
| 13 | וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול | I heard also the noise of the wings of the living creatures that touched one another, and the noise of the wheels over against them, and a noise of a great rushing. |
| 14 | ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה | So the spirit lifted me up, and took me away, and I went in bitterness, in the heat of my spirit; but the hand of the Lord was strong upon me. |
| 15 | ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר (ואשב)—המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם | Then I came to them of the captivity at Tel–abib, that dwelt by the river of Chebar, and I sat where they sat, and remained there astonished among them seven days. |
| 16 | ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר | And it came to pass at the end of seven days, that the word of the Lord came unto me, saying, |
| 17 | בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני | Son of man, I have made thee a watchman unto the house of Israel: therefore hear the word at my mouth, and give them warning from me. |
| 18 | באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו—הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש | When I say unto the wicked, Thou shalt surely die; and thou givest him not warning, nor speakest to warn the wicked from his wicked way, to save his life; the same wicked man shall die in his iniquity; but his blood will I require at thine hand. |
| 19 | ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה—הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת | Yet if thou warn the wicked, and he turn not from his wickedness, nor from his wicked way, he shall die in his iniquity; but thou hast delivered thy soul. |
| 20 | ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש | Again, When a righteous man doth turn from his righteousness, and commit iniquity, and I lay a stumblingblock before him, he shall die: because thou hast not given him warning, he shall die in his sin, and his righteousness which he hath done shall not be remembered; but his blood will I require at thine hand. |
| 21 | ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק—והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת | Nevertheless if thou warn the righteous man, that the righteous sin not, and he doth not sin, he shall surely live, because he is warned; also thou hast delivered thy soul. |
| 22 | ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך | And the hand of the Lord was there upon me; and he said unto me, Arise, go forth into the plain, and I will there talk with thee. |
| 23 | ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני | Then I arose, and went forth into the plain: and, behold, the glory of the Lord stood there, as the glory which I saw by the river of Chebar: and I fell on my face. |
| 24 | ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך | Then the spirit entered into me, and set me upon my feet, and spake with me, and said unto me, Go, shut thyself within thine house. |
| 25 | ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם | But thou, O son of man, behold, they shall put bands upon thee, and shall bind thee with them, and thou shalt not go out among them: |
| 26 | ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה | And I will make thy tongue cleave to the roof of thy mouth, that thou shalt be dumb, and shalt not be to them a reprover: for they are a rebellious house. |
| 27 | ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה | But when I speak with thee, I will open thy mouth, and thou shalt say unto them, Thus saith the Lord God; He that heareth, let him hear; and he that forbeareth, let him forbear: for they are a rebellious house. |
Aleppo Codex — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: 공개 도메인 (Public Domain) · 출처 ↗
King James Version — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: GPL