로그인

창세기 44장 Aleppo Codex

Aleppo Codex · 고대 히브리어 · 창세기 (Genesis) · 34절 · 대역: King James Version

🖍 이 판을 읽기 도구로 읽기 📖 무료성경
절Aleppo CodexKing James Version
1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו And he commanded the steward of his house, saying, Fill the men’s sacks with food, as much as they can carry, and put every man’s money in his sack’s mouth.
2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר And put my cup, the silver cup, in the sack’s mouth of the youngest, and his corn money. And he did according to the word that Joseph had spoken.
3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their asses.
4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה And when they were gone out of the city, and not yet far off, Joseph said unto his steward, Up, follow after the men; and when thou dost overtake them, say unto them, Wherefore have ye rewarded evil for good?
5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם Is not this it in which my lord drinketh, and whereby indeed he divineth? ye have done evil in so doing.
6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה And he overtook them, and he spake unto them these same words.
7 ויאמרו אליו—למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה And they said unto him, Wherefore saith my lord these words? God forbid that thy servants should do according to this thing:
8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו—השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב Behold, the money, which we found in our sacks’ mouths, we brought again unto thee out of the land of Canaan: how then should we steal out of thy lord’s house silver or gold?
9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים With whomsoever of thy servants it be found, both let him die, and we also will be my lord’s bondmen.
10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים And he said, Now also let it be according unto your words: he with whom it is found shall be my servant; and ye shall be blameless.
11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו—ארצה ויפתחו איש אמתחתו Then they speedily took down every man his sack to the ground, and opened every man his sack.
12 ויחפש—בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן And he searched, and began at the eldest, and left at the youngest: and the cup was found in Benjamin’s sack.
13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה Then they rent their clothes, and laded every man his ass, and returned to the city.
14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה And Judah and his brethren came to Joseph’s house; for he was yet there: and they fell before him on the ground.
15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני And Joseph said unto them, What deed is this that ye have done? wot ye not that such a man as I can certainly divine?
16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך—הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו And Judah said, What shall we say unto my lord? what shall we speak? or how shall we clear ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants: behold, we are my lord’s servants, both we, and he also with whom the cup is found.
17 ויאמר—חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם And he said, God forbid that I should do so: but the man in whose hand the cup is found, he shall be my servant; and as for you, get you up in peace unto your father.
18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה Then Judah came near unto him, and said, Oh my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord’s ears, and let not thine anger burn against thy servant: for thou art even as Pharaoh.
19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח My lord asked his servants, saying, Have ye a father, or a brother?
20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו And we said unto my lord, We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother, and his father loveth him.
21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו And thou saidst unto thy servants, Bring him down unto me, that I may set mine eyes upon him.
22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת And we said unto my lord, The lad cannot leave his father: for if he should leave his father, his father would die.
23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם—לא תספון לראות פני And thou saidst unto thy servants, Except your youngest brother come down with you, ye shall see my face no more.
24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו—את דברי אדני And it came to pass when we came up unto thy servant my father, we told him the words of my lord.
25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל And our father said, Go again, and buy us a little food.
26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו—כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו And we said, We cannot go down: if our youngest brother be with us, then will we go down: for we may not see the man’s face, except our youngest brother be with us.
27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי And thy servant my father said unto us, Ye know that my wife bare me two sons:
28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה And the one went out from me, and I said, Surely he is torn in pieces; and I saw him not since:
29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון—והורדתם את שיבתי ברעה שאלה And if ye take this also from me, and mischief befall him, ye shall bring down my gray hairs with sorrow to the grave.
30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו Now therefore when I come to thy servant my father, and the lad be not with us; seeing that his life is bound up in the lad’s life;
31 והיה כראותו כי אין הנער—ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון—שאלה It shall come to pass, when he seeth that the lad is not with us, that he will die: and thy servants shall bring down the gray hairs of thy servant our father with sorrow to the grave.
32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים For thy servant became surety for the lad unto my father, saying, If I bring him not unto thee, then I shall bear the blame to my father for ever.
33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער—עבד לאדני והנער יעל עם אחיו Now therefore, I pray thee, let thy servant abide instead of the lad a bondman to my lord; and let the lad go up with his brethren.
34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי For how shall I go up to my father, and the lad be not with me? lest peradventure I see the evil that shall come on my father.

Aleppo Codex — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: 공개 도메인 (Public Domain) · 출처 ↗
King James Version — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: GPL