로그인

창세기 32장 Aleppo Codex

Aleppo Codex · 고대 히브리어 · 창세기 (Genesis) · 33절 · 대역: King James Version

🖍 이 판을 읽기 도구로 읽기 📖 무료성경
절Aleppo CodexKing James Version
1 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו—ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו And Jacob went on his way, and the angels of God met him.
2 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים And when Jacob saw them, he said, This is God’s host: and he called the name of that place Mahanaim.
3 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים And Jacob sent messengers before him to Esau his brother unto the land of Seir, the country of Edom.
4 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום And he commanded them, saying, Thus shall ye speak unto my lord Esau; Thy servant Jacob saith thus, I have sojourned with Laban, and stayed there until now:
5 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה And I have oxen, and asses, flocks, and menservants, and womenservants: and I have sent to tell my lord, that I may find grace in thy sight.
6 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך And the messengers returned to Jacob, saying, We came to thy brother Esau, and also he cometh to meet thee, and four hundred men with him.
7 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו Then Jacob was greatly afraid and distressed: and he divided the people that was with him, and the flocks, and herds, and the camels, into two bands;
8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים—לשני מחנות And said, If Esau come to the one company, and smite it, then the other company which is left shall escape.
9 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו—והיה המחנה הנשאר לפליטה And Jacob said, O God of my father Abraham, and God of my father Isaac, the Lord which saidst unto me, Return unto thy country, and to thy kindred, and I will deal well with thee:
10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך—ואיטיבה עמך I am not worthy of the least of all the mercies, and of all the truth, which thou hast shewed unto thy servant; for with my staff I passed over this Jordan; and now I am become two bands.
11 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות Deliver me, I pray thee, from the hand of my brother, from the hand of Esau: for I fear him, lest he will come and smite me, and the mother with the children.
12 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו—פן יבוא והכני אם על בנים And thou saidst, I will surely do thee good, and make thy seed as the sand of the sea, which cannot be numbered for multitude.
13 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב And he lodged there that same night; and took of that which came to his hand a present for Esau his brother;
14 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה—לעשו אחיו Two hundred she goats, and twenty he goats, two hundred ewes, and twenty rams,
15 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים Thirty milch camels with their colts, forty kine, and ten bulls, twenty she asses, and ten foals.
16 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה And he delivered them into the hand of his servants, every drove by themselves; and said unto his servants, Pass over before me, and put a space betwixt drove and drove.
17 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר And he commanded the foremost, saying, When Esau my brother meeteth thee, and asketh thee, saying, Whose art thou? and whither goest thou? and whose are these before thee?
18 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך Then thou shalt say, They be thy servant Jacob’s; it is a present sent unto my lord Esau: and, behold, also he is behind us.
19 ואמרת לעבדך ליעקב—מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו And so commanded he the second, and the third, and all that followed the droves, saying, On this manner shall ye speak unto Esau, when ye find him.
20 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו And say ye moreover, Behold, thy servant Jacob is behind us. For he said, I will appease him with the present that goeth before me, and afterward I will see his face; peradventure he will accept of me.
21 ואמרתם—גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני So went the present over before him: and himself lodged that night in the company.
22 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה And he rose up that night, and took his two wives, and his two womenservants, and his eleven sons, and passed over the ford Jabbok.
23 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק And he took them, and sent them over the brook, and sent over that he had.
24 ויקחם—ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו And Jacob was left alone; and there wrestled a man with him until the breaking of the day.
25 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר And when he saw that he prevailed not against him, he touched the hollow of his thigh; and the hollow of Jacob’s thigh was out of joint, as he wrestled with him.
26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו And he said, Let me go, for the day breaketh. And he said, I will not let thee go, except thou bless me.
27 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני And he said unto him, What is thy name? And he said, Jacob.
28 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב And he said, Thy name shall be called no more Jacob, but Israel: for as a prince hast thou power with God and with men, and hast prevailed.
29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך—כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל And Jacob asked him, and said, Tell me, I pray thee, thy name. And he said, Wherefore is it that thou dost ask after my name? And he blessed him there.
30 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם And Jacob called the name of the place Peniel: for I have seen God face to face, and my life is preserved.
31 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי And as he passed over Penuel the sun rose upon him, and he halted upon his thigh.
32 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו Therefore the children of Israel eat not of the sinew which shrank, which is upon the hollow of the thigh, unto this day: because he touched the hollow of Jacob’s thigh in the sinew that shrank.
33 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה —

Aleppo Codex — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: 공개 도메인 (Public Domain) · 출처 ↗
King James Version — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: GPL