이사야 1장 Aleppo Codex
Aleppo Codex · 고대 히브리어 · 이사야 (Isaiah) · 31절 · 대역: King James Version
| 절 | Aleppo Codex | King James Version |
|---|---|---|
| 1 | חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם—בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה | The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah. |
| 2 | שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי | Hear, O heavens, and give ear, O earth: for the Lord hath spoken, I have nourished and brought up children, and they have rebelled against me. |
| 3 | ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן | The ox knoweth his owner, and the ass his master’s crib: but Israel doth not know, my people doth not consider. |
| 4 | הוי גוי חטא עם כבד עון—זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל—נזרו אחור | Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evildoers, children that are corrupters: they have forsaken the Lord, they have provoked the Holy One of Israel unto anger, they are gone away backward. |
| 5 | על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי | Why should ye be stricken any more? ye will revolt more and more: the whole head is sick, and the whole heart faint. |
| 6 | מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן | From the sole of the foot even unto the head there is no soundness in it; but wounds, and bruises, and putrifying sores: they have not been closed, neither bound up, neither mollified with ointment. |
| 7 | ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים | Your country is desolate, your cities are burned with fire: your land, strangers devour it in your presence, and it is desolate, as overthrown by strangers. |
| 8 | ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה | And the daughter of Zion is left as a cottage in a vineyard, as a lodge in a garden of cucumbers, as a besieged city. |
| 9 | לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט—כסדם היינו לעמרה דמינו | Except the Lord of hosts had left unto us a very small remnant, we should have been as Sodom, and we should have been like unto Gomorrah. |
| 10 | שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה | Hear the word of the Lord, ye rulers of Sodom; give ear unto the law of our God, ye people of Gomorrah. |
| 11 | למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי | To what purpose is the multitude of your sacrifices unto me? saith the Lord: I am full of the burnt offerings of rams, and the fat of fed beasts; and I delight not in the blood of bullocks, or of lambs, or of he goats. |
| 12 | כי תבאו לראות פני—מי בקש זאת מידכם רמס חצרי | When ye come to appear before me, who hath required this at your hand, to tread my courts? |
| 13 | לא תוסיפו הביא מנחת שוא—קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה | Bring no more vain oblations; incense is an abomination unto me; the new moons and sabbaths, the calling of assemblies, I cannot away with; it is iniquity, even the solemn meeting. |
| 14 | חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא | Your new moons and your appointed feasts my soul hateth: they are a trouble unto me; I am weary to bear them. |
| 15 | ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם—גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו | And when ye spread forth your hands, I will hide mine eyes from you: yea, when ye make many prayers, I will not hear: your hands are full of blood. |
| 16 | רחצו הזכו—הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע | Wash you, make you clean; put away the evil of your doings from before mine eyes; cease to do evil; |
| 17 | למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה | Learn to do well; seek judgment, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow. |
| 18 | לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו | Come now, and let us reason together, saith the Lord: though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow; though they be red like crimson, they shall be as wool. |
| 19 | אם תאבו ושמעתם—טוב הארץ תאכלו | If ye be willing and obedient, ye shall eat the good of the land: |
| 20 | ואם תמאנו ומריתם—חרב תאכלו כי פי יהוה דבר | But if ye refuse and rebel, ye shall be devoured with the sword: for the mouth of the Lord hath spoken it. |
| 21 | איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה—ועתה מרצחים | How is the faithful city become an harlot! it was full of judgment; righteousness lodged in it; but now murderers. |
| 22 | כספך היה לסיגים סבאך מהול במים | Thy silver is become dross, thy wine mixed with water: |
| 23 | שריך סוררים וחברי גנבים—כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם | Thy princes are rebellious, and companions of thieves: every one loveth gifts, and followeth after rewards: they judge not the fatherless, neither doth the cause of the widow come unto them. |
| 24 | לכן נאם האדון יהוה צבאות—אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי | Therefore saith the Lord, the Lord of hosts, the mighty One of Israel, Ah, I will ease me of mine adversaries, and avenge me of mine enemies: |
| 25 | ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך | And I will turn my hand upon thee, and purely purge away thy dross, and take away all thy tin: |
| 26 | ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק—קריה נאמנה | And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning: afterward thou shalt be called, The city of righteousness, the faithful city. |
| 27 | ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה | Zion shall be redeemed with judgment, and her converts with righteousness. |
| 28 | ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו | And the destruction of the transgressors and of the sinners shall be together, and they that forsake the Lord shall be consumed. |
| 29 | כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו—מהגנות אשר בחרתם | For they shall be ashamed of the oaks which ye have desired, and ye shall be confounded for the gardens that ye have chosen. |
| 30 | כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה | For ye shall be as an oak whose leaf fadeth, and as a garden that hath no water. |
| 31 | והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה | And the strong shall be as tow, and the maker of it as a spark, and they shall both burn together, and none shall quench them. |
Aleppo Codex — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: 공개 도메인 (Public Domain) · 출처 ↗
King James Version — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: GPL