역대상 17장 Aleppo Codex
Aleppo Codex · 고대 히브리어 · 역대상 (1 Chronicles) · 27절 · 대역: King James Version
| 절 | Aleppo Codex | King James Version |
|---|---|---|
| 1 | ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות | Now it came to pass, as David sat in his house, that David said to Nathan the prophet, Lo, I dwell in an house of cedars, but the ark of the covenant of the Lord remaineth under curtains. |
| 2 | ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך | Then Nathan said unto David, Do all that is in thine heart; for God is with thee. |
| 3 | ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר | And it came to pass the same night, that the word of God came to Nathan, saying, |
| 4 | לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת | Go and tell David my servant, Thus saith the Lord, Thou shalt not build me an house to dwell in: |
| 5 | כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן | For I have not dwelt in an house since the day that I brought up Israel unto this day; but have gone from tent to tent, and from one tabernacle to another. |
| 6 | בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים | Wheresoever I have walked with all Israel, spake I a word to any of the judges of Israel, whom I commanded to feed my people, saying, Why have ye not built me an house of cedars? |
| 7 | ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן—להיות נגיד על עמי ישראל | Now therefore thus shalt thou say unto my servant David, Thus saith the Lord of hosts, I took thee from the sheepcote, even from following the sheep, that thou shouldest be ruler over my people Israel: |
| 8 | ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ | And I have been with thee whithersoever thou hast walked, and have cut off all thine enemies from before thee, and have made thee a name like the name of the great men that are in the earth. |
| 9 | ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה | Also I will ordain a place for my people Israel, and will plant them, and they shall dwell in their place, and shall be moved no more; neither shall the children of wickedness waste them any more, as at the beginning, |
| 10 | ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה | And since the time that I commanded judges to be over my people Israel. Moreover I will subdue all thine enemies. Furthermore I tell thee that the Lord will build thee an house. |
| 11 | והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו | And it shall come to pass, when thy days be expired that thou must go to be with thy fathers, that I will raise up thy seed after thee, which shall be of thy sons; and I will establish his kingdom. |
| 12 | הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם | He shall build me an house, and I will stablish his throne for ever. |
| 13 | אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך | I will be his father, and he shall be my son: and I will not take my mercy away from him, as I took it from him that was before thee: |
| 14 | והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם | But I will settle him in mine house and in my kingdom for ever: and his throne shall be established for evermore. |
| 15 | ככל הדברים האלה וככל החזון הזה—כן דבר נתן אל דויד | According to all these words, and according to all this vision, so did Nathan speak unto David. |
| 16 | ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם | And David the king came and sat before the Lord, and said, Who am I, O Lord God, and what is mine house, that thou hast brought me hitherto? |
| 17 | ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה—יהוה אלהים | And yet this was a small thing in thine eyes, O God; for thou hast also spoken of thy servant’s house for a great while to come, and hast regarded me according to the estate of a man of high degree, O Lord God. |
| 18 | מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת | What can David speak more to thee for the honour of thy servant? for thou knowest thy servant. |
| 19 | יהוה—בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות | O Lord, for thy servant’s sake, and according to thine own heart, hast thou done all this greatness, in making known all these great things. |
| 20 | יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו | O Lord, there is none like thee, neither is there any God beside thee, according to all that we have heard with our ears. |
| 21 | ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות—לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים | And what one nation in the earth is like thy people Israel, whom God went to redeem to be his own people, to make thee a name of greatness and terribleness, by driving out nations from before thy people, whom thou hast redeemed out of Egypt? |
| 22 | ותתן את עמך ישראל לך לעם—עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים | For thy people Israel didst thou make thine own people for ever; and thou, Lord, becamest their God. |
| 23 | ועתה יהוה—הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת | Therefore now, Lord, let the thing that thou hast spoken concerning thy servant and concerning his house be established for ever, and do as thou hast said. |
| 24 | ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר—יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך | Let it even be established, that thy name may be magnified for ever, saying, The Lord of hosts is the God of Israel, even a God to Israel: and let the house of David thy servant be established before thee. |
| 25 | כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך | For thou, O my God, hast told thy servant that thou wilt build him an house: therefore thy servant hath found in his heart to pray before thee. |
| 26 | ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת | And now, Lord, thou art God, and hast promised this goodness unto thy servant: |
| 27 | ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם | Now therefore let it please thee to bless the house of thy servant, that it may be before thee for ever: for thou blessest, O Lord, and it shall be blessed for ever. |
Aleppo Codex — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: 공개 도메인 (Public Domain) · 출처 ↗
King James Version — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: GPL