에스겔 21장 Aleppo Codex
Aleppo Codex · 고대 히브리어 · 에스겔 (Ezekiel) · 37절 · 대역: King James Version
| 절 | Aleppo Codex | King James Version |
|---|---|---|
| 1 | ויהי דבר יהוה אלי לאמר | And the word of the Lord came unto me, saying, |
| 2 | בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב | Son of man, set thy face toward Jerusalem, and drop thy word toward the holy places, and prophesy against the land of Israel, |
| 3 | ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה | And say to the land of Israel, Thus saith the Lord; Behold, I am against thee, and will draw forth my sword out of his sheath, and will cut off from thee the righteous and the wicked. |
| 4 | וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה | Seeing then that I will cut off from thee the righteous and the wicked, therefore shall my sword go forth out of his sheath against all flesh from the south to the north: |
| 5 | ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא | That all flesh may know that I the Lord have drawn forth my sword out of his sheath: it shall not return any more. |
| 6 | ויהי דבר יהוה אלי לאמר | Sigh therefore, thou son of man, with the breaking of thy loins; and with bitterness sigh before their eyes. |
| 7 | בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל | And it shall be, when they say unto thee, Wherefore sighest thou? that thou shalt answer, For the tidings; because it cometh: and every heart shall melt, and all hands shall be feeble, and every spirit shall faint, and all knees shall be weak as water: behold, it cometh, and shall be brought to pass, saith the Lord God. |
| 8 | ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע | Again the word of the Lord came unto me, saying, |
| 9 | יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר—מנגב צפון | Son of man, prophesy, and say, Thus saith the Lord; Say, A sword, a sword is sharpened, and also furbished: |
| 10 | וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד | It is sharpened to make a sore slaughter; it is furbished that it may glitter: should we then make mirth? it contemneth the rod of my son, as every tree. |
| 11 | ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם | And he hath given it to be furbished, that it may be handled: this sword is sharpened, and it is furbished, to give it into the hand of the slayer. |
| 12 | והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים—הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה | Cry and howl, son of man: for it shall be upon my people, it shall be upon all the princes of Israel: terrors by reason of the sword shall be upon my people: smite therefore upon thy thigh. |
| 13 | ויהי דבר יהוה אלי לאמר | Because it is a trial, and what if the sword contemn even the rod? it shall be no more, saith the Lord God. |
| 14 | בן אדם—הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה | Thou therefore, son of man, prophesy, and smite thine hands together, and let the sword be doubled the third time, the sword of the slain: it is the sword of the great men that are slain, which entereth into their privy chambers. |
| 15 | למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ | I have set the point of the sword against all their gates, that their heart may faint, and their ruins be multiplied: ah! it is made bright, it is wrapped up for the slaughter. |
| 16 | ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג | Go thee one way or other, either on the right hand, or on the left, whithersoever thy face is set. |
| 17 | זעק והילל בן אדם—כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך | I will also smite mine hands together, and I will cause my fury to rest: I the Lord have said it. |
| 18 | כי בחן—ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה | The word of the Lord came unto me again, saying, |
| 19 | ואתה בן אדם—הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים—היא חרב חלל הגדול החדרת להם | Also, thou son of man, appoint thee two ways, that the sword of the king of Babylon may come: both twain shall come forth out of one land: and choose thou a place, choose it at the head of the way to the city. |
| 20 | למען למוג לב והרבה המכשלים—על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח | Appoint a way, that the sword may come to Rabbath of the Ammonites, and to Judah in Jerusalem the defenced. |
| 21 | התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות | For the king of Babylon stood at the parting of the way, at the head of the two ways, to use divination: he made his arrows bright, he consulted with images, he looked in the liver. |
| 22 | וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי | At his right hand was the divination for Jerusalem, to appoint captains, to open the mouth in the slaughter, to lift up the voice with shouting, to appoint battering rams against the gates, to cast a mount, and to build a fort. |
| 23 | ויהי דבר יהוה אלי לאמר | And it shall be unto them as a false divination in their sight, to them that have sworn oaths: but he will call to remembrance the iniquity, that they may be taken. |
| 24 | ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל—מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא | Therefore thus saith the Lord God; Because ye have made your iniquity to be remembered, in that your transgressions are discovered, so that in all your doings your sins do appear; because, I say, that ye are come to remembrance, ye shall be taken with the hand. |
| 25 | דרך תשים—לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה | And thou, profane wicked prince of Israel, whose day is come, when iniquity shall have an end, |
| 26 | כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים—לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד | Thus saith the Lord God; Remove the diadem, and take off the crown: this shall not be the same: exalt him that is low, and abase him that is high. |
| 27 | בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה—לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק | I will overturn, overturn, overturn, it: and it shall be no more, until he come whose right it is; and I will give it him. |
| 28 | והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש | And thou, son of man, prophesy and say, Thus saith the Lord God concerning the Ammonites, and concerning their reproach; even say thou, The sword, the sword is drawn: for the slaughter it is furbished, to consume because of the glittering: |
| 29 | לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם—יען הזכרכם בכף תתפשו | Whiles they see vanity unto thee, whiles they divine a lie unto thee, to bring thee upon the necks of them that are slain, of the wicked, whose day is come, when their iniquity shall have an end. |
| 30 | ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ | Shall I cause it to return into his sheath? I will judge thee in the place where thou wast created, in the land of thy nativity. |
| 31 | כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת—השפלה הגבה והגבה השפיל | And I will pour out mine indignation upon thee, I will blow against thee in the fire of my wrath, and deliver thee into the hand of brutish men, and skilful to destroy. |
| 32 | עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו | Thou shalt be for fuel to the fire; thy blood shall be in the midst of the land; thou shalt be no more remembered: for I the Lord have spoken it. |
| 33 | ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק | — |
| 34 | בחזות לך שוא בקסם לך כזב—לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ | — |
| 35 | השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך | — |
| 36 | ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית | — |
| 37 | לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי | — |
Aleppo Codex — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: 공개 도메인 (Public Domain) · 출처 ↗
King James Version — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: GPL