다니엘 2장 Aleppo Codex
Aleppo Codex · 고대 히브리어 · 다니엘 (Daniel) · 49절
- 1 ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו
- 2 ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך
- 3 ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום
- 4 וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי—אמר חלמא לעבדיך (לעבדך) ופשרא נחוא
- 5 ענה מלכא ואמר לכשדיא (לכשדאי) מלתה מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון
- 6 והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני
- 7 ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה
- 8 ענה מלכא ואמר—מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא
- 9 די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון (הזדמנתון) למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני
- 10 ענו כשדיא (כשדאי) קדם מלכא ואמרין—לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי
- 11 ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין—די מדרהון עם בשרא לא איתוהי
- 12 כל קבל דנה—מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל
- 13 ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה
- 14 באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא—די נפק לקטלה לחכימי בבל
- 15 ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל
- 16 ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא
- 17 אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע
- 18 ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה—די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל
- 19 אדין לדניאל בחזוא די ליליא—רזא גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא
- 20 ענה דניאל ואמר—להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא
- 21 והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה
- 22 הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא (ונהורא) עמה שרא
- 23 לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא
- 24 כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד—העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא
- 25 אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע
- 26 ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך (האיתך) כהל להודעתני חלמא די חזית—ופשרה
- 27 ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזא די מלכא שאל—לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא
- 28 ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא
- 29 אנתה (אנת) מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא
- 30 ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע
- 31 אנתה (אנת) מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא—צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל
- 32 הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש
- 33 שקוהי די פרזל רגלוהי—מנהון (מנהן) די פרזל ומנהון (ומנהן) די חסף
- 34 חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון
- 35 באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב—ומלאת כל ארעא
- 36 דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא
- 37 אנתה (אנת) מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך
- 38 ובכל די דארין (דירין) בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה (אנת) הוא ראשה די דהבא
- 39 ובתרך תקום מלכו אחרי—ארעא (ארע) מנך ומלכו תליתיא (תליתאה) אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא
- 40 ומלכו רביעיה (רביעאה) תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלן תדק ותרע
- 41 ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון (מנהן) חסף די פחר ומנהון (ומנהן) פרזל—מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא
- 42 ואצבעת רגליא מנהון (מנהן) פרזל ומנהון (ומנהן) חסף—מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוא תבירה
- 43 די (ודי) חזית פרזלא מערב בחסף טינא—מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא
- 44 וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא
- 45 כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא—אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה
- 46 באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה
- 47 ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין—וגלה רזין די יכלת למגלא רזא דנה
- 48 אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין—על כל חכימי בבל
- 49 ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא
Aleppo Codex — getbible.net(CrossWire SWORD 모듈)에서 가져옴 · 라이선스: 공개 도메인 (Public Domain) · 출처 ↗